איך לייצר תחושת שייכות גם כשהצוות לא מלא?
החופש הגדול בשיאו.
חלק מהצוות בחו"ל, חלק עובדים מהבית ויש כאלה שפשוט לקחו הפסקה מבורכת.
ומה שנשאר – זה אתם.
חצי צוות, משימות שממשיכות להיערם והרגשה כזאת של "יאללה, רק לעבור את אוגוסט"”.
אבל דווקא עכשיו, בתוך הפיזור הזה, יש הזדמנות.
הזדמנות לעצור לרגע, ולחשוב:
איך אני, כמנהל.ת, יכול.ה לייצר תחושת שייכות, דווקא עכשיו, כשלא כולם יחד?
כי שייכות, בשונה מנוכחות פיזית, לא תלויה בחתימת נוכחות בכרטיס עובד.
היא נוצרת מהאופן שבו אנחנו מדברים, משתפים, סומכים ובעיקר איך אנחנו אחד בשביל השנייה גם כשלא רואים אחד את השנייה כל יום.
אז איך עושים את זה בפועל?
– מייצרים "נקודות קשר" קטנות
לא חייבים מפגש צוות של שעתיים.
לפעמים מספיקת שיחת צ'ק-אין קצרה בווטסאפ או בטלפון. "מה שלומך? למה את.ה זקוק.ה?" אמיתי, לא כזה של נימוס.
השייכות מתחילה כשאנחנו מראים לעובדים שהם במחשבות שלנו, גם אם הם לא כרגע על המסך בזום או פיזית במשרד.
– משתפים בתמונה הגדולה
כשהצוות מפוזר, חשוב פי כמה להסביר מה קורה בארגון, מה משתנה, מה חשוב.
שקיפות היא אחת מאבני הבסיס לשייכות.
גם אם "אין מה לעדכן", עצם זה שאתם כן משתפים, בונה ביטחון ומקרב.
– נותנים מקום גם למה שבין השורות
בתקופות שקטות/ רועשות כמו אוגוסט, עולים הרבה רגשות:
עומס על מי שנשאר, תחושת ניתוק אצל מי שיצא לחופש, אולי אפילו קנאה קטנה.
מכירים את ה"הכל בסדר"? אז עכשיו, יותר מתמיד, שווה לשאול "באמת?" ולתת לגיטימציה למה שבאמת עובר עליו.
– חושבים בצורה קהילתית
מי אמר שקהילה זה רק באולם עם מקרן?
קהילה נוצרת גם כששולחים תמונה מצחיקה מהיום במשרד, כשמארגנים משלוח גלידה למי שנשאר, כשמישהו זוכר למלא למישהו אחר את המים בעציץ.
אלה מחוות קטנות, עם השפעה ארגונית ענקית.
בדיוק כמו שחברות טובות נמדדות דווקא כשקשה, כך גם תחושת שייכות אמיתית.
היא לא נוצרת רק כשכולם סביב השולחן, אלא דווקא כשאנחנו טורחים לבדוק מה קורה גם כשמישהו רחוק.
אם אתם רוצים להתחיל תהליך שיטמיע את תחושת השייכות בארגון שלכם – אנחנו כאן. נקשיב, נבין את הצרכים האמיתיים של הצוותים שלכם ונבנה איתכם תהליך שמייצר קהילה אמיתית במקום העבודה.
